Shimon Sheves




Businessman





שימעון שבס

שיבתו של שמעון שבס

 

לפני שש שנים בקירוב, ארז שמעון שבס את מיטלטליו ואת משפחתו ועשה רילוקיישן ללונדון ממקום מושבו בבירה הבריטית ניהל מר שבס את עסקי הייעוץ הבינלאומיים שלו בתחומי הפוליטיקה והעסקים. אלא שלאחר ההתעוררות החברתית- אזרחית של הקיץ האחרון, כמו רבים וטובים מכלל ציבור הישראלים, גם הוא הבין שהגיע הזמן לחזור הביתה, לישראל. שכן, ההתפתחויות של החודשים האחרונים הבהירו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי אין מדובר במציאות ולא בחלום ליל קיץ. מר שבס הבין כי ישראל ניצבת על פרשת דרכים קיומית וקריטית. הגיע הזמן להכריע, האם פנינו לאביב אזרחי או לחורף של אי שבעיות רצון.

 

על פי הדעה הרווחת בקרב הציבור הרחב, יציאתו של שמעון שבס לגלות נעוצה בתוצאות המשפט המתוקשר שבו הוא הואשם בהפרת אמונים בעת כהונתו כמנכ"ל משרד רוה"ם. אלא שהעובדות מלמדות אחרת. בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים זיכה את שבס לחלוטין מהאשמות נגדו. אלא שהפרקליטות דרשה משפט חוזר. בהמלצת בית המשפט ומתוך כוונה לשים את הפרק הנ"ל בחייו מאחור, הגיעו הצדדים לפשרה. כך שמר שבס "הורשע" בהפרת אמונים ונקנס בעשרות אלפי שקלים אבל לא נמצא קלון במעשיו. משמעות הדבר כי הוא יכול לשוב לפעילות פוליטית ואף להגיש מועמדות לתפקיד ראש הממשלה.

 

אף על פי שלונדון בהחלט חיכתה לו ועסקיו משגשגים, לשמעון שבס ולאשתו דנה יש שלושה ילדים שצריכים לגדול ולהתחנך כישראלים. ביחד עם ההתפתחויות החברתיות והפוליטיות של השנה האחרונה, החליטו בני הזוג שבס כי זה הזמן להיפרד מלונדון ולשוב ארצה. רבים אינם יודעים זאת, אבל לשמעון שבס הייתה מעורבות עקיפה בהשבתו של שר הביטחון אהוד ברק חזרה למגרש הפוליטי לאחר ההפסד הצורם בבחירות מול אריק שרון. כך שמעבר לדאגה הכנה והאמיתית לעתיד החברה הישראלית, יש פה גם תחושת אחריות לכיוון שאליו מנסה מר ברק להוביל את המדינה. מר שבס רואה באהוד ברק ובבנימין נתניהו את הגרסה המודרנית של הצמד דיין וגולדה, בהתאמה. במילים פשוטות יותר, שמעון שבס רואה בפני הדברים כיום העתק לערב מלחמת יום הכיפורים.

 

שמעון שבס חווה על בשרו את אימי המלחמה הנוראה ההיא. הוא לחם במסגרת הנח"ל המוצנח הן בחזית הדרומית בסיני והן ברמת הגולן. הוא איבד חברי ילדות, חברים לעבודה וחברים לנשק. כמו הרוב המכריע של בוגרי המלחמה ההיא, הוא נשבע כי לעולם לא יסמוך בעיניים עצומות על ההנהגה. לא לאפשר לצמד ביבי את ברק להוביל את עם ישראל לעוד הרפתקה הרת אסון. בניגוד לדור ההוא, כיום כבר יש רשת חברתית ומקורות המידע הרבה יותר נגישים ושקופים. הניצוץ שניצת בעיני המוני הצעירים בקיץ האחרון אל לו להיכבות ולדעוך. לשם כך החליט שמעון שבס להיפרד לשלום מה"גלות" האנגלית ולשים פעמיו אל מרכז הזירה הישראלית.

 

מלבד האווירה הביטחונית שהצמד ביבי וברק מנסים לכפות עלינו, מזהה מר שבס גם חוסר אונים כלל הנהגתי במישורים האחרים. לעניות דעתו, ההשתוללות החוקתית בתחום של חופש הביטוי שהתפרצה במלוא עוזה במהלך החודש האחרון התאפשרה אך ורק בגלל הואקום במנהיגות שנוצר. הרצון של המנהיגים לשמור על הכיסאות ועל המשרות, משתקים את כל העשייה בתחומים האזרחיים והחברתיים שכה חסרים פה. בניגוד לימי חורף 1973, אז עוד כל העם היה מלוכד ומגובש מאחרי מטרות משותפות, כיום יש פירוד ופילוג חסרי תקדים. במקום עם נוצרו פה שבטים של אינטרסים מנוגדים. כך שאם אכן הגרוע מכל יתרחש ותפרוץ כאן שוב מלחמת קיום, מלאכת ההגנה על המולדת תהיה קשה יותר.

 

שמעון שבס בילה מעל לעשור מחייו בצמוד לרוה"ם המנוח יצחק רבין ז"ל. החל ממשרד הביטחון, אל המדבר האופוזיציוני ועד ללשכת ראש הממשלה. כך שהוא ראה מקרוב כיצד ניתן להנהיג, להוביל ולקדם את הספינה בדרך הרצויה. מר שבס היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראשון שזכה לכינוי המנכ"ל של המדינה. שכן מתוקף תפקידו הוא היה הממונה על הוצאה מן הכוח אל הפועל של מדיניות הפנים של ראש הממשלה. בהתאם להנחיה שקיבל מרבין, יישם מר שבס את ההשקעה המחודשת בתשתיות הלאומיות, בחינוך , בבריאות ובדיור הציבורי. יצחק רבין, כמנהיג וכמוביל, ידע לקבל את ההחלטות הלא פשוטות אבל מחויבות המציאות. כך ביום אחד הוא העביר מיליוני שקלים מתקציב הביטחון ומההתנחלויות אל עבר התחומים האזרחיים שבמסך שנים סבלו מהזנחה.

 

כמי שבמשך שנים היה מעורב בפרויקטים בסדר גודל לאומי, שמעון שבס בהחלט מודע לעובדה כי שינויים עמוקים ומהותיים בתחומים כגון החינוך והדיור אורכים זמן. אבל הקושי הכי גדול זה להתחיל. הגיע הזמן להפקיע מידי נערי האוצר המופלאים את הטיפול בתקציב ופעם אחת ולתמיד לבנות תקציב שיהיה בהיר ונהיר לכול. הגיע הזמן להיפרד לשלום מחוק ההסדרים שאף לא אחד ממאה ועשרים חברי הכנסת מכיר את כל סעיפיו. היגע הזמן לשנות את סדר היום מהתחום הביטחוני והמדיני לטובת החברתי והאזרחי.

 

החלוקה המסורתית של ימין ושמאל, ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים, כל אלו היטשטשו לחלוטין במהלך הקיץ האחרון. בכל רחבי העולם יש התעוררות אזרחית שבאה מנקודת ההבנה כי השיטה הקיימת פסה מן העולם. החלוקה של העושר ושל המשאבים הנלווים לו חייבת להשתנות. הגיע הזמן לאחד כוחות לטובת העתיד של כולנו. חלוקת הכוחות הפרלמנטארית הוכיחה ומוכיחה מדי יום כי למיעוט יש יותר כוח והשפעה מאשר לרוב. התוצאה הינה כי הנתק בין ההנהגה לבין כלל האוכלוסייה רק הולך וגדל. על מנת לשבור את מאזן הכוחות צריך להקים מפלגה חדשה. צריך בשורה חדשה

 

בתור מי שצעד והשתתף במחאות של הקיץ האחרון, היה שמעון שבס עד לשילוב המרענן שבין המתנחלים והדתיים מחד לבין החילונים וה"שמאלנים" מנגד. המחאה החברתית והדרישות שעמדו בבסיסה נדעה במעל ל-90 אחוז מכלל האוכלוסייה. הדור הצעיר חייב להבין כי אם הוא לא יקום ויעשה מעשה, אף אחד לא יעשה את זה בשבילו ובטח לא למענו. הקיץ האחרון הדליק זיק של תקווה בעיניהם של מיליוני אזרחים. הלהט והתשוקה של הצעירים ביחד עם הניסיון של הוותיקים הוא המפתח שיביא לשינוי. על ראשי המפלגות להבין כי זה הזמן לשים את האגו מאחור ואת טובת המדינה מקדימה. הזמן לא פועל לטובתנו.

 

השינוי החברתי והאזרחי חייב לבוא מהעם. במלחמת 73' העם הלך שבי אחר הנהגה חלולה, גלותית ומבוהלת בראשות גולדה ודיין. רק לאחר התוצאות העגומות של המלחמה התעוררו ההמונים מהאשליה כי יש על מי לסמוך. כיום, בעידן שבוגרי המלחמה ההיא עדיין נושאים את הצלקות וזוכרים את הקרבות, חלה חובה על כולנו לאחד כוחות ולהביא את השינוי לפני שיהיה מאוחר מדי. ביב וברק וצאן מרעיתם מתרכזים אך בקרב הישרדות פוליטי. מחובתנו לעשות הכול על מנת שזה יהיה קרב מאסף. לעם ישראל ולחברה הישראלית מגיע קצת יותר ממה להנהגה הנוכחית של המדינה יש להציע

 

אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום.